בהמשך הטקסט יש תיאור מילולי של המוסיקה עבור אנשים עם לקות שמיעה

הוראות למעלית הנמצאות לצידה בשלט אדום וכיתוב לבן:

"אל תנקי את המראה

אל תמרקי את טביעות האצבע משפת הסימנים

אל תנסי לזהות אנשים

תמיד תזכרי: בסוף כולם מגיעים

אני אוחזת במעקה שקיררה כף יד זרה,

למי שעמד כאן רגע לפני אולי שרפו העיניים

במראה המטושטשת - צל של גוף שאינו שלי

על הרצפה, סימנים של נעליים שהם לא שלי

את נאום המעלית שמעתי אינספור פעמים, כשפספסתי מעלית"

לאחר הכניסה למעלית - על הרצפה כתוב בגדול "אם המעלית נתקעת בין שתי הקומות, אל תזעק לעזרה, קח נשימה עמוקה וזכור - אנשים נתקעו כאן לפניך"

ליד כפתורי המעלית כתוב "בסוף כולם מגיעים"

כל המראות מטושטשות

תיאור המוזיקה:

מתנגנת במעלית מוסיקה חזקה שעוטפת את הנוסע. המוסיקה, נוצרה על ידי ורד, ששרה ומנגנת בפסנתר את המילים החוזרות בלופ: 

״עוברים עליי ימים שמרגישים כמו שבוע שנגמר מהר מדי. עוברים עליי ימים שמרגישים כמו שבוע, שנגמר מהר מדי. בלי אזהרה״.

החזרה על המילים, לצד האווירה החלומית, יוצרת תחושה של זמן שמתארך, חוזר על עצמו וחומק בו־זמנית. קולה של ורד הוא עמוק ומחוספס, והיא שרה בגוון בלוזי. ורד מלווה את עצמה בפסנתר, על רקע צליל אלקטרוני גלי, שיוצר תחושה של תנועה וריחוף.

מילים, לחן וביצוע: ורד מושקובסקי

עיבוד: יהונתן הרינגמן ו-ורד מושקובסקי

הפקה מוסיקלית: יהונתן הרינגמן