מקבץ העבודות של נועה טל־אלון כולל סדרת ציורי שמן על קנבס בגדלים שונים, המתארים מבנים, חללים וחפצים מתוך סביבת בית החולים. חלק מהציורים תלויים על קירות לבנים, ואחרים ניצבים על פודיומים לבנים בגבהים שונים. כמה מהציורים עומדים על משטחי אלומיניום כסופים ומבריקים, שבהם משתקפים חלקים מהציור. לצד הציורים מוצגת גם קבוצת בקבוקוני זכוכית קטנים, בעלי פקקים אדומים, שעל כל אחד מהם כתוב משפט.

הציורים מלבניים, חלקם אופקיים וחלקם אנכיים. חלקם מתארים מבנים וחללים רחבים, ואחרים מתמקדים בפרטים קטנים של ציוד רפואי.

באחד הציורים נראה בניין בית חולים בלילה. המבנה מצויר בגוונים כהים של שחור, אפור וחום, עם שורות של חלונות מלבניים, שחלקם מוארים באור צהבהב וירקרק.

ציור אחר מציג אמבולנס צהוב, הנראה מהצד, על רקע כהה. בציור נוסף נראית מיטת בית חולים במסדרון, בגוונים של אפור, כחול וחום.

ציור קטן נוסף מציג שקית עירוי דם בצבע אדום כהה, התלויה על מתקן מתכתי אפור, על רקע צהוב בוהק. השקית שקופה בחלקה, ובחלקה העליון נראה אזור בהיר.

ציור אחר מתאר תקרה של בית חולים, המורכבת ממשטחים מלבניים בגוונים שונים של אפור ולבן, המופרדים בקווים ישרים היוצרים צורות גאומטריות.

בציור נוסף נראות מגירות של ציוד רפואי ומבחנות, המסודרות בשורות ובתאים מלבניים. הציור משלב גוונים של כחול, אפור, צהוב, כתום ולבן.

הציורים שונים זה מזה בצבעוניות ובמידת הפירוט. חלקם כהים מאוד, ואחרים בהירים וצבעוניים יותר. בחלקם בולטים קווים ישרים וצורות גאומטריות, ובאחרים נראים חפצים ומבנים מזוויות שונות.

דברי האמנית

הבחירה לצייר את בית החולים ואת המרחבים שבתוכו נובעת מהחוויות האישיות שלי ומההיכרות ארוכת השנים שלי עם העולם הרפואי.

עבורי, בית החולים הוא מרחב מורכב ורב־פנים. מקום של טיפול, דאגה וביטחון, אך גם של כאב, פחד ופגיעות. מקום שבו אני יכולה להרגיש מוגנת וחשופה בעת ובעונה אחת.

הציורים נולדו מתוך ההיכרות הקרובה שלי עם המרחבים האלה, ומתוך הרצון להתבונן בהם מחדש.